למבקרים בבלוג שלום וברוכים הבאים!

בבלוג החי והצומח בחולות חולון אני מציגה בפניכם צילומים שביצעתי בחולות במשך כמה שנים ועדיין ממשיכה במלאכה. מטרתי תיעוד, מעקב ולימוד עצמי. המבקש לקבל מידע מדעי יכול לפנות לספרות המקצועית שכן השכלתי אינה בתחום הבוטניקה או הזואולוגיה. תודה לפרופסור אבינעם דנין מהאוניברסיטה העברית, מומחה בינלאומי לבוטניקה, שעזר לי בזיהוי הצמחים. לזיהוי בעלי החיים, בעיקר החרקים, נעזרתי בבלוג המצויין והעשיר של עמיר וינשטיין - חרקים - עולם קטן בגדול, בבלוג המרהיב של עוז ריטנר Israel Insect World וכן במגדיר החרקים בישראל של פנחס אמיתי.

אני מקוה שצילומי יחשפו בפניכם את המגוון העשיר כל כך של חיים בחולות ויתרמו לאהבת ושמירת הטבע.

טיילו בטבע ושמרו עליו!

אילנה לקשטיין
להקדמה



















חפש בבלוג זה

יום רביעי, 1 ביוני 2011

צמחי חול נודד ומיוצב/ פרופ' אבינעם דנין

במסגרת ההכנות לתערוכה זר פרחים חולוני שהכנתי ב-2009 עבור המוזיאון לתולדות חולון, נאות פרופסור אבינעם דנין מהאוניברסיטה העברית לכתוב הקדמה בה הוא מתייחס לצמחי החול:

במהלך כאלפיים השנים האחרונות מגיע לארץ חול אשר מוסע על ידי זרמים בים התיכון ונזרק אל החוף. כשהוא מתייבש מסיעה אותו הרוח לפנים היבשת והוא נצבר בחוליות- דיונות. זרעי ידיד החולות המצוי, שמגיעים על-ידי רוח נובטים בחול בעקבות כמה ימי גשם רצופים בהם תנועת החול מועטה. כשהצמח גדל בוקעים שורשים ממפרקי גבעוליו המתכסים בחול, הוא צומח לגובה וכך בונה תלוליות. התלוליות מהוות מעצור לרוח ובחסותן נובטים זרעי לענה חד-זרעית. הזרעים זקוקים לאור כדי לנבוט אך בהיותם חשופים לרוח הם מתייבשים. כך הם מתפתחים במקומות בהם יש כיסוי מועט בחול. נוף הלענה צפוף יותר מזה של ידיד החולות ויעילותה בהפחתת מהירות הרוח גבוהה יותר. היא יוצרת תלוליות וענפיה המכוסים בחול מכים שרשים ומסייעים לצמח לעלות מעל לחול המכסה. שרשי לענה עבים שנחשפים אינם מתייבשים אפילו אם נחשפו באורך 1-2 מ'. הצמח הנצמד לקרקע עוצר חול בקרבתו, מתכסה מחדש ומכה שרשים מהענפים המכוסים. עם הלענה גדלים בר-עכנאי שיחני וגלעינון החוף שמסוגלים להתגבר על חשיפה מרובה יותר. כאשר שורשיהם נחשפים הם מפתחים גבעולים חדשים. הללו מפחיתים את מהירות הרוח, גורמים לשקיעת החול עליהם – כיסוי חול "בשירות עצמי". מציאותם בשטחי החולות מעידה  על כך שיש בשטח הנבדק תופעות של סחיפת הרוח. לפני כ- 50-60 שנים גדלו הרבה צמחי ידיד החולות במקום. עם השנים החול התייצב וידיד החולות הפך להיות צמח נדיר. קיפודן פלישתי, החובר כאן ללענה חד-זרעית, נחשב כצמח אנדמי לישראל ( גדל רק בארץ) וכאן בית גידולו העיקרי. בר-עכנאי שיחני וגלעינון החוף מעידים על כך שיש בשטח אירועים טבעיים של סחיפת חול. הנוף של חול נודד מצטיין בהפרשי גובה גדולים על פני מרחקים קצרים. נוף מיוצב זמן רב נעשה מישורי. העמקים המקומיים בין החוליות שנדדו הם חלק ממישור עתיק כזה. הם מאוכלסים בצומח צפוף בו שולט רותם המדבר. צמח זה מעשיר את הקרקעות ברקבובית פורייה ומתחתיו גדלים הרבה צמחים חד-שנתיים  שלא יכלו לגדול בשטחי החולות הפתוחים.
                                                                                                                                      
הנוף שכוסה על-ידי החולות הנודדים בא לידי ביטוי במקומות בהם קרקע פורייה של העבר מכוסה בשכבה דקה של חול. השפעת החול מועטה וכך אפשר לראות מרבדים צפופים של משיין גלילני מכסיפים את תפרחות המשי   שלה במקומות בהם קרקע חרסיתית, בעלת קיבול מים גבוה, מצויה מתחת לחול. מקומות בהם אבני חול (כורכר) מצויות מתחת לכסות החול הדקה ניכרים על-ידי צמחי שמשון סגלגל. יתכן שגם חלק מצמחי רותם המדבר קשורים לנוף הקדום.
                                                                                                                                                                       אבינעם דנין

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה