חוסמסה - עבר והווה (מתוך כתבה שכתבתי בביטאון 6 של המוזיאון לתולדות חולון|)
בתוך חורשה קטנה וסבוכה ברחוב דוד אלעזר,מסתתר לו מבנה חוסמסה כעדות נצח למאורעות ההיסטוריים שהתרחשו במקום. סמוך למבנה גדל עץ שקמה גדול שנמצא במקום זה עשרות שנים. סביב המבנה מוצבות עדויות נוספות – מרגמה, סליקים ו"דווידקה". מבנה חוסמסה, שהוקם ב-1934 על-ידי חברת "אגרובנק", בשיתוף ה"הגנה", שימש כביתו של שומר באר המים והיה תחנה בדרך הביטחון בה עברו השיירות לירושלים ולישובי הדרום. האזור שימש את חברי ה"הגנה" מתל-אביב ומהמרכז, שם התאמנו הרחק מעיניהם הפקוחות של הבריטים. כן התקיימו קורסים וניסויים בנשק. המגדל שימש את המתאמנים לתצפית ולאיתות. בחוסמסה נמצאו שרידי חקלאות קדומה. הבאר שממנה השקו הבדווים את צאנם עברה לימים לידי חברת "מקורות" ועד היום היא מספקת מים לחולון. בחצר חוסמסה עצים גבוהים ומיני שיחים. הגן פתוח ובו ספסלים ושולחנות פיקניק עבור הקהילה וכן מתקני שעשועים לילדים. הוא מהווה מוקד משיכה לתושבים ולילדי הסביבה. התצוגה החדשה שבו תורמת להפצת המודעות על תולדות מלחמת העצמאות וההיסטוריה של מדינת ישראל.
חוסמסה ב-1937
אני מימין עם חברתי רות ברנדר ואלון נהור ליד חוסמסה, 1960
זכור לי שבילדותי גר בחוסמסה זוג נשוי, שמו היה אלי , כמדומני, הוא עבד במקורות ושמר על המקום. תמיד כשהגיעו אל מול ביתי התעכבו ופטפטו עם אבי.
באוקטובר 2010 נפתחה תערוכת קבע חדשה בחוסמסה. וכך כתבה סמדר, מנהלת המוזיאון, לקהל הרחב בהזמנתה:
המוזיאון לתולדות חולון גאה להזמין את הקהל הרחב לתצוגת הקבע המחודשת באתר "חוסמסה" שברחוב דוד אלעזר 53. לאחר תקופה ארוכה של שיפוצים והתחבטויות תפתח ב-1 באוקטובר בשעה 16:15 תצוגת הקבע שכוללת תמונות, מסמכים, סליקים, נשק וכרזות שמקורם במוזיאון לתולדות חולון. כל אלו ישולבו בתכנית הדרכה שנבנתה במיוחד עבור תלמידים ומבוגרים שיגיעו למקום, כדי ללמוד באופן חווייתי על ה"הגנה" ועל תולדות העיר חולון בימי המאורעות ומלחמת העצמאות. כידוע, שימש המבנה שעומד על באר מים כמתקן אימונים ללוחמי ה"הגנה" שהתאמנו בחולות מולדת בסתר. הוא נבנה ב-1934 בסגנון הבינלאומי. גם בגן הירוק סביב המבנה עדויות לתקופה כגון טנק, סליקים ודווידקה. הקהל מוזמן!
יום הפתיחה של התערוכה המחודשת
כמי שמתמצאת בתחום האדריכלות אינני יכולה שלא להתייחס כאן למבנה חוסמסה.
אתר חוסמסה מספר גם את סיפור הסגנון האדריכלי המתקדם ביותר בימי הקמתו, בארץ ובעולם המערבי – ה"באוהאוס" או ליתר דיוק "הסגנון הבינלאומי" - שהיה חלק מהמודרניזם והותאם לתנאי האקלים בארץ. צורתו מושפעת מ"אסתטיקת המכונה", שלקחה צורותיה מעולם המכונה (כגון אניות), תוצר המהפכה התעשייתית. עיקריה: פונקציונאליות, מהירות וחסכון בזמן הבנייה,מינימליזם צורני, דיוק ויעילות. ניכרת בו גם השפעת אחד מגדולי אדריכלי המודרניזם – "לה-קורבוזייה", שהשפעתו בולטת מאד במבני תל-אביב של אותם הימים, שנות השלושים. המבנה בעל צורה אירודינמית, הוא שואב צורתו מספינה עם חרטום מעוגל, ואף יש בו חלון עגול. המרפסת, לה פס חלונות "סרט", פתוחה. אלה ושלוחת הבטון שמצלה על המרפסת הם ביטוי לשימוש בטכניקות בנייה חדשות שאיפשרו יצירת שלוחות בטון ללא תמיכות ואלמנטים תעשייתיים כגון מעקות ברזל. המבנה צבוע לבן כמו כל מבני הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי בתל-אביב. קווי המבנה נקיים ופשוטים, בהירים, מוותרים על כל צורה שאינה פונקציונאלית (שימושית) ומתאימים להשקפת המודרניזם: "פחות זה יותר" (LESS IS MORE ).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה