שומם? חי ונושם!

 

לחולף ברחוב מנחם בגין, מכיוון מערב לכיוון מזרח, נגלה מימין שטח גדול ופראי של "חול וחול" ובו מפוזרים כתמי ירק. קיומו נתפס כמובן מאליו, והעוברים אצים לדרכם. גם העוסקים, מדי יום, בספורט "הליכה" במקום זה, מודעים לקיומו אך אינם עוצרים ובוחנים אותו בקפידה.

                     שועל בחולות מולדת

דחף עצום, שהונע, מצד אחד, על-ידי זיכרונות ימי ילדותי, במהלכם ביליתי עם חברות שעות ארוכות בגבעות החול, ומצד שני,  על-ידי תנופת הבנייה שמתקדמת בקצב מסחרר ו"בולעת" שטחי חול ועמם צמחייה עשירה ובעלי חיים, הביא אותי לתעד את בעלי החיים והצמחייה בטרם ייעלמו ולא יישאר זכר.

 מעבר להנאה שבהתפלשות בחול, כבילדותי, נחשפים לעיני ה"צמאות" והבוחנות מקרוב ובעומק השטח, מינים רבים ויפים של צמחי בר . אני נמשכת אליהם כבמגנט, ברצון אדיר לגלות עוד ועוד סוגים ומינים ועוד על שלבי התפתחותם וקמילתם. התהליך לווה  ב"הארות" ובהתרגשויות לנוכח גילוי  פרחים לא  מוכרים ובעיקר לנוכח יופיים האובד בים החולות כשהוא נצפה מרחוק. הנאה מיוחדת אני מפיקה מהחיפוש במגדירי הצמחים ובעלי החיים וממלאכת ההגדרה בתום יום צילומים. לא אחת חילץ  אותי מטעויות הבוטנאי, פרופסור אבינעם דנין  מאוניברסיטת ירושלים, שהייתה  לי זכות להכירו בחפשי אחר ההגדרות המדויקות בספרים הרבים שכתב.     

                                                       שנות השישים בחולות ליד חוסמסה           

  בילדותי היו כאן גם איילות ותנים שיללותיהם עדיין מהדהדות באזני. אכן, במבט ראשון לעבר החולות נגלית שממה, אך לאט לאט מזדחלים סימני חיים מהצמחים שנעים ברוח,  ואז נשמעים ציוצי צפורים. חבורות העורבים או הבז המשחר לטרף מושכים אף הם תשומת לב. בהתבוננת בחול ניתן להבחין בשלל עקבות של חיות שונות לכיוונים שונים, חוצים זה את זה וחורשים בחול. מבט בוחן חשף עוד ועוד בעלי חיים ממחלקות שונות. לא את כולם פגשתי, רבים מהם פעילים בשעות הלילה ועל קיומם אני יודעת רק על פי העקבות שהותירו בחול. מלאכת זיהוי העקבות מרתקת אותי מאד. זיהיתי יונקים, זוחלים, חרקים, עכבישנים,עופות ודרחולים. ככל שמתקרבים אל הצמחיה ומתבוננים בין ענפיה נחשפים יותר ויותר חרקים שמשתייכים למחלקה הגדולה ביותר שפגשתי. 
בדרך כלל מצויידים בעלי החיים בצבעי הסוואה או אזהרה ובמבנה מיוחד שמתאים לחיים בתנאי  היובש והחום בחולות. באחד הימים שמחתי לפגוש פרפר בעל צבעים יפים שישב לו ללא נוע על שיח סבוך ואיפשר לי לצלם אותו בקלות. כמה הופתעתי בהגיעי לביתי לראות שלמעשה צילמתי גמל שלמה משובץ לופת בחזקה, באמצעות רגלי הטרף שלו, את הפרפר שאת ראשו הספיק כבר לאכול. בהזדמנות אחרת התרגשתי מאד בהיתקלי בצב, היחיד שפגשתי במשך ימי הצילום. עצוב היה לי להיזכר שבילדותי היו כאן צבים רבים.

המעקב אחרי בעלי החיים  מרתק ביותר. אני משתדלת לפענח את אורחות חייהם, את גלגוליהם, מזונם, התרבותם וביתם ועומדת נפעמת ונדהמת מפלאי הבריאה.
כולי תקווה שכוונת עיריית חולון להכריז על המקום כעל פארק חולות אכן תתממש, לשמחת חובבי הטבע.

קחו את ילדיכם, נכדיכם ואף את עצמכם אל מרחבי החולות וחישפו בפניהם עולם מופלא זה.

                                        שטח בסכנה. מימין נחרש, משמאל נחפר ובאמצע טרקטורונים